החלטה בתיק ת"א 43044-10-10

לפני בקשה לקבוע כי לא מתקיימים תנאי החסינות הקבועים בסעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: " הפקודה") בנוגע לנתבעים 3 ו-11, מר יצחק רז ופרופ' יהודה היס, בהתאמה. 

1.           העובדות הרלוונטיות לבקשה וטענות הצדדים

א.         ביום 21.10.10 הגישו המבקשים תובענה בעקבות אירוע טראגי שהתרחש ביום 24.10.08 ובו התרסק מטוס צסנה שהיה בטיסת חוויה אזרחית. ארבעת הנוסעים שהיו במטוס מצאו את מותם. המבקשים הם בני המשפחה והעיזבונות של שניים מנוסעי המטוס- האחים אבירם ואיתי פסטרנק ז"ל.

ב.         בכתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 27.11.11 טענו המבקשים טענות רבות נגד הנתבעים 3 ו-11. הנתבע 3, מר יצחק רז (רזצ'יק), הוא החוקר הראשי של משרד התחבורה (להלן: " החוקר הראשי"), שמבצע תפקידו מתוקף תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס), תשמ"ד- 1984 (להלן: " תקנות הטיס"). בכתב התביעה המתוקן הועלו טענות נגד דו"ח החקירה שהוציא החוקר הראשי ביום 4.11.08 ונטען כי כל מטרתו של הדו"ח הייתה "להטות את להב האחריות הישירה מהנתבעים" (סעיפים 46-45) עוד נטען נגדו כי התרשל בתפקידו (סעיפים 191-186).

כתב התביעה המתוקן כלל גם טענות קשות נגד הנתבע 11, הוא פרופ' יהודה היס (להלן: " פרופ' היס") שכיהן בתקופה הרלוונטית כמנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית. לטענת התובעים בכתב התביעה המתוקן, פרופ' היס זיהה את גופות המנוחים בצורה רשלנית, חילל את גופם וזכרם, לא ביצע בדיקות נדרשות, לא מנע החלפת איברים בין גופות המנוחים והתנהלותו כללה מסכת של שקרים, הסתרות, התעללויות, התנכלויות כלפי משפחות המנוחים וכן פגיעה בכבוד המתים ומשפחותיהם (סעיפים 230-223).

ג.          ביום 7.3.11 הגישו המשיבים (להלן: " המדינה") את כתב הגנתם. בו ביום הגישו " הודעה לפי סעיף 7ב לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] על קיומה של חסינות עובד ציבור לפי סעיף 7א לפקודה ובקשה לדחיית התובענה נגד הנתבעים מס' 3 ו- 11" (להלן: " הודעת ההכרה"). על ההודעה חתמה עו"ד אורית סון (להלן: " עו"ד סון"), המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, שהואצלה לה הסמכות על ידי היועץ המשפטי לממשלה בהתאם לסמכותו הקבועה בתקנה 5(1) לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו- 2006 (להלן: " התקנות").

ד.         לנוכח הודעת ההכרה ובקשת המדינה לדחיית התובענה נגד החוקר הראשי ופרופ' היס, הגישו המבקשים ביום 16.3.11 את הבקשה דנן. לטענתם, הודעת ההכרה שניתנה בענייננו אינה ממלאת אחר מצוות הפירוט הנדרש בהתאם לתקנות. בנוסף נטען, כי המדינה לא עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה מכוח המשפט המנהלי, וממילא עמדת המדינה בדבר הענקת חסינות לוקה בחוסר סבירות קיצוני. לבקשה צורף תצהיר שערכה התובעת 2.

ה.         ביום 14.9.12 הגישה המדינה תגובתה לבקשה. בתגובה נטען כי הודעת ההכרה מבוססת על שיקולים עניינים, היא עומדת במבחן הסבירות המנהלית ואין כל עילה להתערב בה על פי כללי המשפט המנהלי. המדינה טענה שהמבקשים לא הניחו תשתית ראייתית מתאימה והיא אף אינה עונה על הקריטריונים שנקבעו בפסיקה. במסגרת תגובתה טענה המדינה שלאחר הגשת הבקשה נתבקשה התייחסות החוקר הראשי ופרופ' היס לטענות המיוחסות להם בכתב התביעה. ההתייחסויות הועברו לרשויות המוסמכות ועו"ד סון קבעה לאחר עיון בחומר במסגרת הודעת השלמה למתן הודעת הכרה בחסינות (להלן: " הודעת ההשלמה), כי אין בה כדי לשנות החלטתה המקורית. היא אף הוסיפה ופירטה את החלטתה. פרט להודעת ההשלמה צורפו לתגובה גם תצהירים של רון חלפון, מנהל מחלקה בכיר במשרד התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ושל בני דוידזון, מנהל המרכז הרפואי "אסף הרופא".

ו.          ביום 17.10.12 הגישו המבקשים תשובתם לתגובת המדינה. בתשובה חזרו המבקשים על טענותיהם והוסיפו טענה לפיה בשלב זה, כאשר חלפו שנתיים מאז הוגשה התביעה, אין לדון בשאלת החסינות ובכל מקרה המדינה תוכל לשפות את החוקר הראשי ואת פרופ' היס בסופו של ההליך במידת הצורך.

2.         דיון והכרעה

א.          המסגרת הנורמטיבית

סעיף 7א לפקודה קובע כהאי לישנא:

(ב)אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריותה של המדינה או של רשות ציבורית לפי סעיפים 13 ו-14 ולפי כל דין..." (ההדגשות שלי-א.ד.).

סעיף 7ב לפקודה קובע כך:

"...(ג)על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי התובע לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שלא מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א; קבע בית המשפט כאמור, לא תידחה התובענה נגד עובד המדינה, ולא יחולו הוראות סעיף קטן (ב)...

(ה)בית המשפט יחליט בבקשת תובע כאמור בסעיף קטן (ג) או בבקשת עובד המדינה כאמור בסעיף קטן (ד), לאלתר." (ההדגשות שלי- א.ד.).

תיקון מספר 10 לפקודה עניינו חסינות עובד ציבור. מטרת התיקון הייתה לאפשר לעובדי ציבור לפעול בלא חשש מפני תביעות שיוגשו נגדם באופן אישי בגין פעולותיהם כעובדי ציבור וכן למנוע הרתעת יתר של עובדי הציבור במילוי שליחותם הציבורית (ראו: הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (מס' 10) (אחריות עובדי הציבור), התשס"ג-2002, ה"ח 6 מיום 30.10.02, עמ' 134). הכלל שנקבע בסעיף 7א לפקודה הוא כי החסינות חלה על כל תובענה המוגשת נגד עובד ציבור בשל מילוי תפקידו השלטוני בשל כל עוולה, לרבות אם נתבע בגין מעשה רשלני. קרי, כאשר נטענת טענת חסינות יש לבחון האם הנתבע משמש כעובד ציבור והאם ביצע את המעשים הנטענים " תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור" (ראו: תמר קלהורה ומיכל ברנדשטיין "חוק לתיקון פקודת הנזיקין (מס' 10) - חסינות עובד ציבור", הפרקליט נא(1) 293, 302 (להלן: " מאמר קלהורה ברנדשטיין ").